קורינתים א' 2

פַּרשָׁנוּת

ב-1 לקורינתים 2, פאולוס מתחיל להתייחס לנושאים של חוכמה וידע רוחניים שהקורינתים נאבקו בהם. הוא מתחיל בהדגשת חשיבותה של הרוח בהבנת עניינים רוחניים, וכיצד הרוח היא היחידה שבאמת יכולה להבין את הדברים של אלוהים. לאחר מכן הוא ממשיך ומסביר שחכמת העולם היא טיפשות בעיני אלוהים, ושהדרך היחידה להבין באמת עניינים רוחניים היא באמצעות הרוח. פאולוס ממשיך ומסביר שהקורינתים לא צריכים לסמוך על חוכמתם או הבנתם, אלא צריכים לסמוך על הרוח שתנחה אותם. הוא גם מעודד אותם להיות צנועים ולא לחשוב יותר מדי על עצמם, שכן זה יכול להוביל לגאווה ויהירות. לבסוף, פאולוס מעודד את הקורינתים להיות מאוחדים באמונתם ולא להיות מפולגים על ידי ההבדלים ביניהם. הוא מזכיר להם שכולם חלק מאותו גוף, ושהם צריכים להיות מאוחדים באמונתם ובאהבתם זה לזה. בסך הכל, המסר של פאולוס ב-1 לקורינתים 2 הוא אחד של ענווה, אחדות והסתמכות על הרוח. הוא מעודד את הקורינתים להסתמך על הרוח להבנה רוחנית, להיות צנועים ולהתאחד באמונתם.